הגרסא הראשונה של הטור הזה נכתבה כשהיא שזורה בניבולי פה, אברי מין ונוזלי גוף (בעיקר של יאיר לפיד). הסגנון שונה, ודבר מהטקסט המקורי לא נשאר כי אריק הטיל וטו – אבל השורה התחתונה נותרה דומה. הנושא העיקרי הוא פיתוח קוד, ולא סתם פיתוח קוד, אלא הקשר האמוציונאלי של כל טכנולוג לקוד שלו, לכלים שלו, לאלגוריתם שלו ולסביבת העבודה המופלאה שלו.
הויכוח הוא תמיד אותו ויכוח: PHP הוא נחות לעומת ASP בטח עם .NET. ג'אווה היא הדרך לכתוב שרתים! רק ג'אווה! לינוקס יותר טוב מחלונות, יותר יציב, שלא לדבר על מק והפאנאטים שלו, או שחלילה ניגע בשאלת השאלות: למה VI הוא טוב יותר מEMACS ולמה מי שמשתמש בGREP הוא הומו (כן, לא יכולתי להתאפק).
משני צידי השולחן מניפים טכנולוגיסטים (שזו כנראה מילה יפה לחננות) אגרופים קמוצים, ובפרצופים מחוצ'קנים מוחים זיעה ממשקפיהם ונואמים בלהט על הייפר ת'רדינג! וסינגל ת'רדינג! ולמה לולאות סלקט של סוקטים של ברקלי יותר טובים מIO COMPLETION PORTS, ובכלל, אם כבר להשתמש בשרת, אז לכתוב אותו בעצמך! מי יודע מה מייקרוסופט האלה שמו לך בשרת? ובכלל, עוד מעט יהיה את מסך המוות הכחול – איזה קטע היה לביל גייטס!?
הבעיה היא, שכאשר הטכנולוגיה הופכת ליותר חשובה מהמוצר, כאשר אתה או הצוות שלך מבלים (כן, ממש בילוי לכל דבר) בדיסקוס סדרי הגודל של מבנה הנתונים כאילו אתם מאיימים על השרתים של אמזון, כאשר פיצ'ר שכבר עובד עובר כתיבה מחדש כי זה חלק מEXTERME PROGRAMMING או שסתם אפשר לכתוב את זה "יפה יותר" – אז מתחילה הבעיה הרצינית. המשפט הראשון שהייתי מרביץ בתוכניתנים שהיו מגיעים לעבוד אצלי (מרביץ ממש, כן כן) הוא "אם זה עובד, אל תיגע" – וזה נוכח צלקות רבות של שיפצורים של קוד עובד שגרמו או לבעיות או לעיכובים.
זכור לי במיוחד אותו תכניתן פעור פה, בוגר אוניברסיטה מצטיין שפרץ אל חדרי, כולו חשיבות עצמית מראה לי חתיכת קוד ומתרגש "מה זה מיון בועות? זה נורא! אפשר לעשות QUICK או MERGE SORT או… או…" ושם הוא פרץ בשצף קצף של שטויות של מבני נתונים וסדרי גודל. התשובה היתה ברורה, וכללה כאפה קטנה ואת התשובה הידועה "א. זה עובד, אל תיגע ב. מדובר פה על מערך בגודל של שלושה משתנים וג. ביקשתי ממך לא לדבר איתי בשלושה חודשים הראשונים שאתה עובד פה, אז סתום ועוף מפה".
אבל אני סוטה מהעיקר.
התמה גורסת כי אתה באמת מתבגר כשאתה מגלה שאביך אינו מושלם. טכנולוגית, אתה מתבגר כשאתה מגלה שהדרך לא משנה ושאין פתרון שיש לדבוק בו באופן דתי. לא באמת. הפלטפורמה לא משנה. או אולי כן – אבל היא משנית. אם אתה לא מייצר טכנולוגיה, אלא מוצר – אל תהיה נשוי לפתרון. תפתח את הראש. תייצר פתרונות ולא בעיות.
וכן – ASP.NET שם בכיס PHP. מה תעשה לי?
נכתב על ידי מנהל בכיר בחברה ציבורית שביקש להישאר בעילום שם
RSS
אקסלרייט בפייסבוק
טוויטר
כותב אורח יקר,
ראשית נהנתי אחושרמוטה (נראה את אריק מצנזר אותי..) לקרוא.
שנית, אנא הזדהה (אם בא לך)
ואחרון, כתוב עוד, בא טוב לאללה.
רונן
נ.ב
נתתי את הכתובת מייל רישומים וספאם שלי, לא כתוב שלא יפרסמו ואני מאבד את בתולי הטיקבוק שלי כאן (פעם ראשונה שאני מגיב) אז אין מה לשלוח לשם כלום, לא בודק אותה. תודה, שלום.
כאילו זה רציני?
לא בסטנדרט של המאמרים האחרים פה באתר.. נראה כמו סאטירה על מנהל מטומטם.
אני מאוד מקווה שזה בצחוק.
נכון! אני בעד דיון רציני! זה מגוחך! הרי ברור שPHP טוב יותר מASP דוט נט. אין סיכוי שמי שכתב את זה הוא מנהל בכיר!
ככה מדבר מי שלא חזק ב-Java,
באמת אין הבדל בין PHP ל.NET…ואם זה כבר עובד…כבוד!! נא לא לגעת!!
הצחקת אותי למוות!!!
כל מילה כתובה בסלע!!
אני עצמי הייתי תוכניתן צעיר ופעור פה (שלא לדבר על דברים אחרים) ואני יכול להגיד לך שאתה צודק לחלוטין.
עברתי תוכניתנים אשר סיפרו לי על aspect orient programming ועל model view controller על spring hibernate,reflection delegates , ו web 2.0 בהתרגשות של תינוק אשר עכשיו קיבל את המוצץ. אבל אם תישאל אותם מהו המוצר שהם מפתחים, מי המשתמש, ומה היא מנסה לפתור הם לא יוכלו להגדירו. העיקר שזה כתוב ב event driven programming בגרסת הבטא החדשה של spring (לא שיש לי מושג על מה אני מדבר(
עברתי תוכניתנים שהגדירו כל תוכנה שהם לא כתבו כתוכנה שהיא דפוקה (אופפפפסס.. אמרתי את זה בקול רם?) ושיש לכתוב אותה מחדש בלי לקחת את התוצאות בחשבון.
להוסיף על דבריך…. גדולי עולם התוכנה הם הבעיה העיקרית. Microsoft, Sun, IBM ואחרים מובילים אותנו מהר מדי בפיתוח טכנולוגיות חדשות. קצב הטכנולוגיות כל כך מסחרר שאינו מאפשר לנו לפתח מודל פיתוח אשר חוזר על עצמו.
מי מדבר היום על מיחזור קוד? אנחנו ממחזרים אפליקציות שלמות כל 3 שנים!!!
עם מהנדס בנין היה בונה בנינים כמו שעולם התוכנה כותב תוכנה, היינו חיים בהריסות. היית סומך על עולם שבו כל חברת בנייה ממציאה לעצמה שיטות בנייה חדשות וחומרים חדשים כל הזמן ללא אפשרות ללמוד מהניסיון של אחרים?
אם רק עולם התוכנה היה עוצר מעט, מפסיק להתחדש ונותן לנו ללמוד מתהליכים קודמים היינו בונים תוכנה מהר יותר, טוב יותר, ובעלות נמוכה יותר…
אבל היי !!! מי רוצה ללכת לשם? ככה אנו עושים את הכסף הגדול
ענק !
ממש הצחקת אותי , אחלה פוסט!
וברור לכולם ש PHP שם בכיס הקטן את ASP.NET כן ?
P:
ידידי היקר, יש אנשים פה שכן כותבים אתרים בסדר גודל של אמזון (כן כן, אפילו מהארץ) ויש אנשים שחושבים שהגישה הטפשית והלא-טכנולוגית של "זה עובד, אל תגע" שמורה לפחדנים שפוחדים משינויים ומקוד חדש, בעיקר בגלל שהם לא מכירים אותו, או בגלל שלא היה תקציר מנהלים על הטכנולוגיה, אני יכול להגיד לך שאני בתור אחראי פרוייקט של אתר עם 5 מליון יוזרים ביום, בארץ, מגלה כל יום שאת מה שעשיתי אתמול עם 3000 שורות קוד, היום אפשר לעשות עם 300 ובחסכון גדול של משאבים וזמני תחזוקה.
ממליץ לך להתעדכן בטכנולוגיות במקום לרשום שטויות באינטרנט.
הגישה של "זה עובד, אל תגע" שמורה לאנשי המערות שראו בפעם הראשונה אש.
בעזרת כמה קורסים פשוטים של מיקרוסופט או סאן או IBM, אני בטוח שגם אתה תוכל להשלים את הפער
לקרמבו היקר באדם.
איני בא לשפוט, חלילה. אם הבוס שלך מוכן לשלם לך לצמצם את שורות הקוד שלך, והיה מוכן מההתחלה שתכתוב משהו ב3000 שורות ואז תצמצם ל300 (ומשם, באינדוקציה ל 30?) – שהרי כל הכבוד לך, מקום של כבוד שמור לך ולאתרך האמאזוני.
עם זאת, תוקע אני לידך כי אותם האנשים שחושבים שגישת ה"עובד לא נוגעים" שמורה לפחדנים הם אנשים שמטה לחמם קשור לשיפורים, שיפצורים, אופטימיזציות ושכתובים. אבל בינינו- הויכוח הזה הרי עקר מתחילתו: הטור עוסק בגישה הלא רציונלית, דתית כמעט הייתי אומר, של אנשים לטכנולוגיה שהם עובדים בא (קרא: טכנולוגיה=אתר=סביבה=שרת=שפת , תכנות=ועוד),זאת כל שאמרתי ותו לא. והנה, רק העזתי להטיל ספק בנחיצותם של אלה (לא של העובדים, אלא של העיסוק האובססיבי בפיצ'רים, ובדברים שכבר עובדים) והנה אתה מזדעק חמס, להגן על כבודו האבוד של אתר חמשת המליונים.
אני מרכין ראש בהכנעה מול עוצמת הטיעונים, ואשמח לקבל רשימה עניפה של קורסים פשוטים, אולי נתחיל בדאבל קליק ואז נגיע למלים המסובכות שכתבת שם למעלה, סאן, או משהו.
ורק עצה קטנה בנוגע לטוקבק – אם באמת כל יום אתה מגלה שאתה יכול לכתוב את 3000 השורות שלך מאתמול ב300 היום, הייתי מצפה ממך להמתין יום לפני שאתה כותב.
והייתי מצפה מהבוס שלך לפטר אותך.
אבל אולי זה רק אני והמחשבה המלוכלכת שלי על ניצול נכון של משאבים, כי כסף זה דבר מלוכלך כזה לעומת האושר הטכנולוגי הצרוף.
פוסט מעולה ! בעיקר התגובות … עשה לי את היום !
א. זה בהחלט המאמר הראשון באתר שלא התלהבתי ממנו, מקווה שאחרי ששחררתם קיטור תמשיכו בקו המעולה שהיה עד עכשיו.
ב. און-טופיק: אני לא מסכים עם הגישה של "אם זה עובד, אל תיגע בזה", זו אחת החולשות של ישראלים דווקא. אני מסכים שהטכנולוגיה/פלטפורמה לא חשובה כמו מה שעושים איתה, אבל יש בהחלט חשיבות "לעשות דברים נכון" ובין היתר זה אומר לבחור את הכלים הנכונים לכל משימה.
ג. באופן יותר ספציפי – ברור שלעולם לא יהיה מנצח בין שתי פלטפורמות מקבילות כמו PHP/ASP, שלכל אחת האוהדים שלה, ושבסופו של דבר עושות את אותו הדבר בדרכים מעט שונות.
ויכוח תקף יותר הוא כאשר מתעורר הצורך לבחור בין ביצוע פעולה בצד שרת או בצד לקוח (JS מול PHP לצורך העניין) ואז להחלטה יש משמעות רצינית.
דיון נוסף שיכול לתרום להחלטה יעילה בנושאים הנ"ל הוא התלבטות בין Frameworks שונים (יש היום כבר כל כך הרבה…), ובחירה בסביבת העבודה המתאימה ביותר לפרוייקט.
המתכנת הצעיר צדק! מחר המערך עלול לגדול לחמישה איברים ומה אז ?
חזק ביותר,
והתגובות מוכיחות את הנקודה עוד יותר.
שים לב שה"טכנולוגים" כל-כך לא מבינים מה רצית מהם שזה עצוב/מצחיק.
אושר צרוף.
חשוב להגדיר באופן ברור את הפיתרון לבעיה ואיך מרוויחים כסף מהפיתרון הזה שכתוב בשפה שאתה מכיר.
הנה צמצמתי, טכנולוגים לא מבינים כלום, אתה מבין הכל, גם איתי מבין הכל, בכלל, אתם יכולתם להיות מנהלי מוצר\פרוייקט\סמנכ"לים\מנכ"לים מצויינים, פשוט אתם לוקים במחלה הנפוצה בישראל, לדבר על דברים שאתם חושבים שאתם מבינים בהם מבלי להבין בהם דבר ועוד לשכנע את הצד השני שהוא טועה.
אושר צרוף לראות אנשים כמוכם בפעולה.
קרמבו ידידי, הגישה הפטרוניסטית/פסיבית/אגרסיבית הזו לא מתאימה לשנינו, ולכן אתעלם ממנה ואומר רק זו – נסה לקרוא שנית את הכתבה, והפעם בלי קשר רגשי למקצוע הספציפי שלך, אלא נסה להבין שטכנולוגיה, עם כל הכבוד למקומה, היא רק כלי בדרך להשגת מטרות ולא המטרה עצמה. דומני שבסערת רגשותיך פשוט התבלבלת בין עיקר וטפל.
שלך כרגיל, מ.נ.