לא משנה מהי עמדתכם בעניין הסכם ממון עם בן/בת הזוג שלכם, ביזמות — שגם לעתים קרובות מידי מזכירה זוגיות — דומה שאין וויכוח: הסכם בין מייסדים הוא דבר שלא יוצאים בלעדיו מהבית.

אומרים שהסכם טוב הוא הסכם שכל הצדדים אינם מרוצים ממנו במידה שווה. אחחח, פואטיקה! האמת היא שדווקא במקרה של הסכם מייסדים לא אמור להיות מסובך מידי להגיע להסכמה שממנה כולם יוצאים מרוצים… פחות או יותר. אחרי הכל, בשלב בו כדאי לערוך הסכם מייסדים מצויים היזמים עדיין בשלב הראשוני והנאיבי של לפני הימים הקשים, המישקעים המצטברים, המחלוקות, המריבות על מי אכל את החתיכה האחרונה של הפיצה ומי קנה בירה בפעם האחרונה. הסכם המייסדים הרי בסך הכל נועד להגדיר את מה שהיזמים ממילא הסכימו עליו כשהחליטו לעבוד יחד. לכן, כפי שהדגשנו בפוסטים קודמים, חשוב לערוך הסכם מייסדים כבר בשלבים הראשונים של חיי המיזם. ככל שהמיזם מתפתח, לוקח על עצמו התחייבויות נוספות וקושר קשרים עם גורמים נוספים (יועצים, נותני שירותים, חברי הנהלה…) כך מתחילים הדברים להסתבך, שלא לדבר על זמנים גרועים במיוחד שהם בדרך כלל קטליזטור לקונפליקטים בין ייזמים. מכל הסיבות האלה חשוב מאוד לדאוג להנחת בסיס טוב המסדיר את היחסים בין היזמים ומונע פערי צפיות מיותרים בשלבים מאוחרים יותר.

הסכם יזמים, כמו כל הסכם אחר, יכול לכלול הסדרים שונים ומשונים ככל שדמיונכם החולני מתיר או ככל שעורכי הדין היקרים שלכם יסחפו. בפוסט ננסה לדלג על הבולשיט ולהתרכז במספר עקרונות מרכזיים שהסדרתם היא חיונית לדעתנו.

העברת קניין רוחני מהיזמים לחברה
במסגרת המונח "קניין רוחני" נכללים, בין השאר: פטנטים, סמני מסחר, שמות מתחם, זכויות יוצרים, מדגמים, סודות מסחריים וכו'. בשלבים הראשונים של החברה הקניין הרוחני הוא אחד הנכסים הבודדים (שאינם נכס אנושי) המקנים לחברה את שווייה. חשוב שזכויות היזמים בקניין הרוחני הקיים וכן בזה שייווצר כתוצאה מהעבודה המשותפת במסגרת החברה יעברו לידי החברה.
לעתים קרובות מצורף להסכם המייסדים הסכם נפרד המתייחס להעברת הזכויות בקניין הרוחני מהיזמים לחברה והכולל עקרונות נוספים ובהם גם התייחסות לתמורה בגין העברת הזכויות, אפשרות להשבת הזכויות במקרה של פירוק החברה וכו'. הסכם העברת זכויות בקניין רוחני וכן סקירה של מהו קניין רוחני ידונו בהרחבה בפוסטים נפרדים.

הון המניות של החברה
בכדי לבצע את חלוקת המניות (ע"ע אקוויטי) בין המייסדים יש להגדיר את הון המניות של החברה, סוג המניות והזכויות הצמודות לסוגי המניות השונים. כמות המניות אותה מגדירים איננה קריטית. אנחנו נוהגים להמליץ להתחיל עם מליון. מספר זה נותן חופש לבצע הקצאות של מניות מתוך כלל הון המניות של החברה (מכאן גם ההבדל בין הון המניות הכללי של החברה להון המניות המוקצה – שהוא מה שחשוב).
אם ההסכם נעשה לפני גיוס הון סביר להניח שבחברה יהיו רק מניות רגילות. יש להגדיר את הזכויות של בעל מניות, כגון: זכות להצביע בפגישות של בעלי המניות, השתתפות בחלוקת דיוודנדים, קדימות בחלוקת נכסי החברה במקרה של פירוק וכו'.

חלוקת מניות בין היזמים
מתוך כלל הון המניות של החברה יוקצו לפי הסכם המייסדים מניות לכל מייסד כפי שהסכימו המייסדים בינהם. אמרנו כבר בעבר שלדעתנו אם השותפים מביאים אותו סדר גודל של נסיון, השקעה ומחויבות לחברה, השאיפה היא לחלק את האחוזים שווה בשווה. לא כל כך משנה מי הגאון שהביא את הרעיון המקורי, מימלא החברה תבחן בשורת הביצוע בלבד ולכן, מנסיוננו, הצוותים הכי חזקים עובדים בצורה שוויונית ומשתפת פעולה. קביעת כמות המניות המוקצות לכל מייסד מונעת בעיות מאוחר יותר כאשר יש דילולים וכו'. אין חובה, ואפילו מומלץ שלא להקצות את כל המניות של החברה, אלא להקצות רק חלק מכלל המניות. דבר זה יאפשר לחברה להקצות מניות נוספות לגורמים אחרים מאוחר יותר ללא צורך בהגדלת הון המניות הכללי של החברה וללא צורך להעביר מבעלי המניות הקיימים (זה אתם) מניות לאחרים.

ווסטינג (vesting)
מנגנון זה מגדיר את משך ואופי המחויבות של היזמים לחברה על פני ציר הזמן. תקופות הווסטינג המקובלות הן בדרך כלל 3-4 שנים והווסטינג יכול להיות חודשי, רבעוני, שנתי או כל מועד אחר העולה על רוחכם. לדוגמא, אם יזם אמור לקבל 48,000 מניות בווסטינג חודשי של 4 שנים, אזי מדי חודש יצטברו ליזם 1/48 של 48,000 מניות, כלומר 1,000 מניות. מקובל להוסיף CLIFF של שנה, כלומר לקבוע שעד לתום השנה הראשונה אין כלל ווסטינג. מנגנון הווסטינג חשוב בכדי לתמרץ יזמים לא לנטוש את החברה בשלב מוקדם מידי והוא גם חשוב במישור של טיפול במקרים שבהם יזם בכל זאת עוזב את החברה או מפוטר ממנה לפני תום תקופת הווסטינג. לעקרון הווסטינג מקובל להצמיד את מנגנון האקסלרציה (acceleration), לפיו במידה ויתקיים אירוע משמעותי בחיי החברה, כגון: מכירת החברה, מיזוג, הנפקה ועוד יואץ הווסטינג מיידית לווסטינג מלא רגע לפני האירוע המשמעותי.

הגדרת דירקטוריון, שליטה והחלטות מהותיות
חלק זה בהסכם מתייחס לשאלות כגון: כמה חברי דירקטוריון יהיו, מי יהיו חברי הדירקטוריון ולמי יהיו זכויות למנות חברי דירקטוריון, מי יכול לשנות את מספר הדירקטורים ומה קורה כאשר המספר משתנה ויחד עמו משתנה מאזן הכוחות בבורד.
בנוסף, חלק זה מתייחס בדרך כלל לאופן שבו מתקבלות החלטות מהותיות, כגון: באיזה רוב ניתן לקבל החלטות על שינוי זכויות של בעלי מניות, מי מוסמך להורות על הקצאת מניות ושינוי בזכויות סוג מסויים מניות, כיצד מתקבלת החלטה על מכירת החברה, מיזוגה או פירוקה, כיצד ניתן לשנות את מטרותיה של החברה, מי מורשה חתימה מטעם החברה ועוד. חשוב!

מניות כפופות לזכות רכישה מחדש (repurchase)
בגדול מקובל לקבוע שבמידה ומייסד הפר את התחייבויותיו לפי הסכם המייסדים ולא תיקן את ההפרה בזמן יוכלו המייסדים האחרים לרכוש את מניותיו תוך זמן קצוב.

זכות סירוב ראשונה (right of first refusal)
זכות זו מגדירה את זכותם של בעלי מניות קיימים לרכוש ראשונים מניות שבעל מניות רגילות אחר מעמיד למכירה. לפי זכות זו בעלי מניות קיימים צריכים לסרב תחילה לרכוש את המניות לפני שאפשר יהיה להציע אותם לצד שלישי. זכות זו מגינה על בעלי מניות קיימים מפני מכירת חלק ממניות החברה לצד שלישי שבעלי המניות הנותרים אינם מעוניינים בו, או שהם רוצים לנצל את ההזדמנות בכדי להגדיל את חלקם בחברה. מקובל שזכות זו תעמוד בתוקפה עד לאירוע IPO.

קו-סייל (co-sale)
במידה ובעל מניות רגילות כלשהו מציע את מניותיו למכירה, זכות זו מקנה לבעלי מניות רגילות אחרים את הזכות להצטרף למכירה באותם תנאים.

טאג אלונג (tag along)
זכות זו מקנה לבעלי מניות במיעוט אפשרות להצטרף לבעלי מניות הרוב בעת מכירת מניות באותם תנאים – חשוב כי יום אחד אתם עשויים להיות בצד הזה.

אלה העקרונות המרכזיים שמומלץ שיהיו בהסכם היזמים.

הניסיון מלמד שכאשר יזמויות מתחילות לצבור תאוצה קורים כל מיני דברים – חלקם חיוביים וחלקם פחות. חברה מתחילה לגדול ואיתה, פעמים רבות, גם האגו של היזמים. הסדרת חלקו של כל מייסד בחברה ביחד עם זכויותיו וחובותיו נועדה לצמצם את סימני השאלה והמחלוקות מאוחר יותר. עצם ההתמודדות עם הסוגיות שהסכם המייסדים מעלה היא תרגיל טוב לכל אחד מהמייסדים כדי לבדוק האם תפקידו וחלקו עומדים בקנה אחד עם ציפיותיו.