Startups and large companies: your end of the boat is sinking כתבה נחמדה בנושא

ראשית בהמשך לתגובתו של דני , אם אתה מתייחס לענין של יצירה וחופש כלכלי המתוארים בכתבה כמשהו לעשותו רק בשביל ה"וי" ולו רק לשם ביטול תחושת ההחמצה , עשה טובה ,תשאר בכלוב ומול הסדרות האמריקאיות שלמדו אותך איך לחיות נכון. זה לא מכובד והספק והפחד נוטפים מבין שורותיך. למסע כזה לא יוצאים בהרגשה של " מקסימום לא ילך" אלא בהתמסרות כוללת לעצמך.

שנית המאמר יותר ממה שהוא בא ללמד הוא בא לפתוח תודעות של שכירים ולשדרג אותם למקום של חופש ויצירה שהן הכרטיס לחופש כלכלי ואני אשמח להרחיב על כך:

טוען אני כי המקור לכל הצלחה אמיתית ומהותית מתחיל בהרגשת החופש המוחלט של היזם ומספיק שחווה אותה כבר לפחות פעם אחת בחייו.

יזמים נקלעים למסלולי פיתוח עצמיים לפעמים גם ממצוקה. אם נסתכל על הכל מגובה רק יותר נראה כי לא משנה מה היתה ההחלטה שבגינה יזם בא עם רעיון אלא התכונה המאוד חשובה של להיות סגור על עצמך עוד לפני שבא לך הרעיון.

ההחלטה כי אתה סומך על היישות של עצמך עד הסוף ומוכן להשתמש בכל משאביך למימוש הפוטנציאל האישי שלך, היא התכונה שתקרין בכל רגע על כל אחד אם בין אם הוא משקיע, עובד, שותף ,או קרן הון סיכון ואף אני מאמין כי תתבטא דרך האפליקציה/אתר שלך למשתמש.

הכל תדרים חברים והעיקר הוא להסתנכרן על התדר האותנטי שלך שהוא ייחודי לך ואיתו לצאת לדרך.

בהצלחה.

נשמע כל כך מבטיח שכאילו כל סטארטפ שנפתח מצליח. האמת רחוקה מזה כל כך.

אבל אני מסכים עם הגישה – אני מעדיף לטעום פעם אחת כשלון (ומינוס של 100 אלף שקל) מאשר לחיות כל החיים עם הרגשת החמצה.