אני יודע! יש לי רעיון שלא יכול להכשל: נקים אתר אינטרנט בעיצוב מינימליסטי ונאפשר לאנשים להשתמש בו כדי לכתוב מסרים טקסטואליים בלבד. לא נרשה להוסיף תמונות, ווידאו או קבצי קול ולא נאפשר לכתוב יותר מ- 140 תווים. זה מבריק, חדשני, מהפכני, משנה את האופן שבו נסתכל על האינטרנט… יש את האינטרנט שלפני הרעיון לפני ויש את זה שאחרי…. לעזאזל, אני כבר מרגיש עשיר יותר! אני בטוח שכולם ידברו על הסטארטאפ שלנו ותוך שנה נהפוך לאחר החברות הצעירות המבטיחות והמחוזרות ביותר בתעשייה.

נשמע קשקוש, לא? הרי יש מספיק מערכות תוכן כמו בלוגים, פורומים וכו' אשר מאפשרות לכתוב מסרי טקסט והרבה מעבר לכך. אם אנשים רוצים לכתוב יותר מ- 140 תווים ולצרף תמונה, למה לכל הרוחות לא להרשות להם?! מיהו המשתמש הטיפש שיסכים להשתמש בכזה שירות מוגבל ולמה שרעיון כל כך מובן מאליו יצליח?

שאלו את עצמכם: האם הייתם מצטרפים לחברה שזה היה הרעיון המרכזי שלה? תשיבו בכנות. אני מניח שמי שלא מכיר את הסיפור האמיתי מאחורי השאלה ישיב בשלילה ובצדק רב.

מאחורי השאלה מסתתר סיפורה של Twitter, ספין-אוף של חברת Obvious שמצוי כיום במקום 600 ב- Alexa וללא ספק, אחד המותגים המוזכרים ביותר בחדשות הטכנולוגיה והתוכן באינטרנט.

עוד נחזור בהמשך לדוגמא זו בהמשך, אבל תחילה כדאי לבחון מספר היבטים כלליים של ה"רעיון":

האם רעיון צריך להיות "משנה חיים/Life Changing"?

את הגלגל, החשמל, הנורה והטלפון כבר המציאו…. מה נשאר? איך חושבים על רעיון בעל מימדים כאלה בימינו? אף אחד לא מחזיק בתשובה – האמינו לנו. החדשות הטובות הן שלא חייבים לחשוב על רעיון מהפכני או משנה חיים כדי להצליח. גם רעיונות "קטנים" יותר יכולים להפוך אתכם לאנשים מסודרים מאוד בחיים. גודלו של הרעיון, אשר נמדד בפרמטרים כמו: שוק היעד, התחרות בשוק, יכולת החדירה לשוק, מחיר המוצר, עלות פיתוח המוצר, זמן הפיתוח וכו' משפיעים בהכרח על אסטרטגיית הביצוע (Execution Strategy). לא הרי רעיון לחברה שפונציאל שווי השוק שלה $2 מליון דולר (או אפילו $20 מליון) כחברה שפוטנציאל שווי השוק שלה $200 מליון דולר. בעוד שהסוג השני מתאים להפוך להיות חברה המגובה על-ידי קרנות הון סיכון בשל היכולת לגלם החזר השקעה בעל מכפיל משמעותי, הרי שחברות מהסוג הראשון יתאימו יותר להפוך לחברות Bootstrap (כלומר חברות המממנות את פעילותן מתוך המכירות ללא השקעה על-ידי משקיע חיצוני), חברות שייגיסו כסף בגיוס Triple F וממשקיעים פרטיים.

האם הרעיון צריך להיות מקורי או שאפשר גם לבחור ברעיון "אני גם/Me Too"?

לדעתנו שתי האפשרויות לגיטימיות בהחלט. הסיבה לכך טמונה במספר גורמים:

1. הכל נופל וקם על ביצוע. הראשון לחשוב על הרעיון הוא לא בהכרח בעל יכולת הביצוע הטובה ביותר;

2. ההיסטוריה מלאה במקרים בהם דווקא השחקן השני או השלישי "לקחו את כל הקופה";

3. להחדיר רעיון חדשני לשוק מצריך פעמים רבות "חינוך" של השוק. בדרך כלל, חינוך של השוק מצריך השקעה גדולה של כסף. השחקן השני נהנה פעמים רבות מההשקעה שעשה השחקן הראשון ש"שיחרר את הפקק";

4. השוק בדרך כלל גדול מספיק כדי לפרנס יותר משחקן אחד.

אל תבינו אותנו לא נכון, אנחנו לא מעודדים העתקה לא הוגנת של עבודתם של אחרים, אבל אנחנו כן חושבים שלרעיון אחד בסיסי יש הרבה יישומים שכולם לגיטימיים.

האם עשו את זה קודם?

ככלל, תמיד כדאי לבדוק האם חשב על הרעיון שלכם קודם ומה הוא עשה בעניין. ראשית, הטעם לכך הוא שאם מישהו מימש את הרעיון ניתן ללמוד מהמימוש רבות: מי מימש את הרעיון? האם המימוש מגובה בהשקעה? האם הרעיון זכה להצלחה? אם לא, מדוע? האם לכם יש את המתכון לעשות את זה נכון? האם הרעיון מוגן בפטנט אותו אתם עשויים להפר? ועוד.

אופי הרעיון

חברות סטארטאפ בכלל ובאינטרנט במיוחד מתאפיינות ביכולת להוציא לפועל רעיונות בזמן תגובה מהיר מאוד. זה נחמד שחשבתם על רעיון שניתן יהיה לבצע בתנאי שכוח המיחשוב העולמי יוכפל פי 100, אבל לא תוכלו להקים סביב רעיון כזה סטארטאפ. חשוב שרעיון יהיה ניתן לביצוע בזמן סביר ושלא יהיו מעצורים קשים למעבר (Road Blocks) או בעיות בלתי ניתנות לפתרון (Show Stoppers). אנחנו ממליצים להתמקד ברעיונות שיש לכם (או בהשיג ידכם) את היכולת לממש את הרעיון ולהוכיח שיש לרעיון סיכוי כלכלי ממשי. זיכרו, אלא אם כן אתם מבקשים לבצע רעיון לטובת האנושות באופן פילנטרופי, הרי שחשוב מהרגע הראשון למצוא דרך למסחר את הרעיון ומהר ככל האפשר.

איזה רעיון עדיף אם-כן? האם רעיון לחברה של $2 מליון דולר או רעיון לחברה של $200 מליון דולר? אנו נוהגים לנתח את השאלה באופן הבא: בסוף היום שאלו את עצמכם מה עדיף לכם כייזמים. הנה דוגמא פשוטה: הקמתם חברה A שגייסה $30 מליון דולר בשלושה סיבובים. החברה גייסה כ-50 עובדים והיא עומדת להמכר בסכום של $100 מליון דולר. חלקכם בחברה הוא 2% לאחר הדילולים מהסיבובים הקודמים ובנוסף המשקיעים שלכם לקחו לעצמם זכויות נוספות המקנות החזר של פעמיים גובה ההשקעה לפני חלוקה בין יתר בעלי המניות (שאתם בתוכם). לפי התחשיב הזה ועם קצת מזל אחרי שנים של עבודה הסכום שתקבלו יהיה כ- $800,000 לפני מס. לא רע. מקרה אחר: הקמתם את חברה B שלא גייסה כסף מעולם, אלא החלה את פעולתה באמצעות הלוואת בעלים והיא מוכרת כמליון דולר בשנה. חלקכם בחברה זו הוא 70%. משמעות הדבר שהחברה מייצרת לכם חלק של $60 אלף דולר לחודש בהכנסות (לפני הוצאות כמובן). מה עדיף? הנסיון מגלה שלא פשוט לבנות אף אחת מהחברות, אבל, ללא ספק, ההסתברות שתצליחו לבנות את חברה A הוא קטן יותר באופן משמעותי. היכולת שלכם לקבל חלק ממשי היום מרווח שחברה מייצרת שווה פעמים רבות יותר מאשר קבלת סכום גדול יותר בעתיד הרחוק. חברה B ממשיכה לייצר עבורכם כסף מידי חודש ואתם נשארים אדונים לעצמכם ובנוסף, יתכן שביום מן הימים אף תוכלו למכור את החברה ולהנות מרוב כספי המכירה.

Twitter היא דוגמא קלסית לשילוב בין רעיון שהגיע בזמן נכון, בוצע על ידי צוות מנוסה, מוכשר וממומן היטב שהיה לו הרבה מזל. לכן, אם השאלה היתה נשאלת במקור: האם היזמים של Odeo ו- Obvious היו שואלים אתכם אם הייתם מעוניינים להצטרף אליהם לחברה שעומדת לבצע את הרעיון של Twitter יתכן שתשובתכם היתה חיובית וגם הפעם בצדק.

אם כל הצער שבדבר, המציאות מלמדת שרעיונות הם מרכיב אחד, קטן יחסית, בסיכויים שלכם להצליח ולהתעשר. הצלחת המיזם שלכם תלויה בביצוע, בשותפים שתבחרו ובהחלטות שתקחו לאורך הדרך. זמן התגובה המהיר בתחום האינטרנט משפיע גם על היכולת לקבל החלטה באשר לעתיד החברה מהר. התפיסה כי ניתן להכשל מהר / Fail Fast היא גם היופי שבעולם זה ומכאן שעצה אחת אנחנו בהחלט יכולים לעוץ לכם: אל תתקשרו יתר על המידה לרעיונות שלכם. זמן שאתם "מבזבזים" על רעיון חסר סיכוי הוא זמן שאתם לא משקיעים בחיפוש אחר רעיונות אחרים בעלי פוטנציאל גדול.

עדכון: רוצים לדעת איך טוויטר נולד? קראו כאן.