האם צריך להיות נאיבי או לא רציונלי כדי להתחיל סטארטפ?

לאחרונה ניהלנו שיחה שבמסגרתה ניסינו לברר מה מבדיל בין סתם רעיון לא טוב לרעיון שאפשר להקים סביבו חברה, והאם בכלל אפשר לכמת ולהגדיר את העניין הזה, או שרעיונות טובים הם יצורים חמקמקים מדי.

עוזי: הרעיון הוא לא העיקר. חשובים ה-execution והשיווק. ראינו מספיק רעיונות מעולים שכשלו בגלל ביצוע כושל ורעיונות בינוניים (או שלפחות נראו כך בהתחלה) שהצליחו מאוד בזכות ביצוע מעולה ושיווק נכון. בגדול, מספיק שהרעיון הוא good enough. בכל מקרה אני חושב שסיכויי ההצלחה של יזם גדלים משמעותית אם הוא מנסה לפתור בעיה בתחום שהוא מכיר או תחום משיק. מה שנקרא "Scratch your own itch".

שי: אם אתה אומר WOW כשאתה חושב על הרעיון. אם הוא מלבה לך את היצרים ונותן לך דרייב מטורף. קשה לכמת את זה לחוקים, זה מאוד אינטואיטיבי בשבילי.

בנצי: קודם כל כדאי להגדיר את הבעיה – האם היא מספיק גדולה מבחינה עיסקית/חברתית/פוליטית? האם יש לך מוטיבציה לפתור את הבעיה הזאת, והאם לצוות שלך יש יתרון יוצא דופן. כתבתי על זה בעבר בבלוג שלי. אני מעדיף לפתור בעיה מוכחת מאשר להמציא משהו חדש לחלוטין ולשכנע את העולם להשתמש בו.

אריק: המשאב הכי חשוב ליזם זה זמן. אם אי אפשר להגיע להוכחת היתכנות בתקציב של 250K דולר ובסדר גודל של חצי שנה עד תשעה חודשים, כדאי לשקול היטב את הפרויקט.

מיכה: במיזמי אינטרנט ותוכנה הוכחת היתכנות זה תוך חצי שנה עד תשעה חודשים – לקוחות אם זה פרויקט אנטרפרייז או טרקשן או הכנסות משמעותיות אם זה פרויקט קונסומר.

עוזי: אני אומר – סיכויי גבוה להצליח לבצע את הפרויקט – כלומר אני או מישהו שאני מכיר יכול לעשות אותו, והמכשולים נראים סבירים ועבירים. לפעמים יזמים ממהרים לנסות לגייס כסף ומבזבזים זמן ומשאבים עצומים בנסיון לעשות את זה. אני לא מאמין שכדאי לבזבז כאלו משאבים על גיוס כסף – ברוב הרעיונות לסטארטאפים אפשר להגיע למיילסטון טוב עם בוטסטרפינג.

מה גורם ליזם לעזוב משכורת נחמדה או לא לעבוד בכלל? כנראה שהרבה מאוד נאיביות. זה לא מאוד רציונלי להיות יזם, בטח לא בחורף 2008.

אריק: אם לא היו תופסים אותי באוזן אני הייתי פועל לפי ההמלצה של ההורים שלי – ללמוד באוניברסיטה ולמצוא עבודה שאני אוהב כמו משפטים או רפואה. אבל ברגע שהתחלתי אני יודע היום שאין מצב שאני חוזר להיות שכיר, אלא אם כן זה משרת את האינטרסים שלי לגבי לימוד שוק מסוים.

שי: אני בא ממשפחה של יזמים, ככה שלי מספיק שנשאר החשק והאומץ גם אחרי הלילה של הבירות להתחיל לעבוד על רעיון.

מישהו: זה תלוי איפה אתה נמצא בחיים. צריך ביצים בשביל להתחיל להעבוד על רעיון שהוא לא סתם שיפור של משהו קיים, אלא משהו חדש לגמרי שלא ברור אם יעבוד או לא.

בנצי: צריך להבין שכישלון זה אופציה. הרבה יזמים לא לוקחים את זה בכלל בחשבון, ואם היו אולי לא היו מתחילים. לכן כשאני פוגש יזמים שהרעיון שלהם לא עומד בקריטריונים שנראים לי סבירים, אני עדיין ממליץ להם להתגלגל עם הרעיון. אם הצוות טוב ויש להם מוטיבציה הם יצליחו.

אריק: זה נכון שרוב הצוותים נכשלים, אבל אני מאמין שצוות מצוין יצליח בהתמדה ונחישות להמציא את הגלגול של הרעיון שייצר לו איזושהי הצלחה.

לסיכום – קריטריונים בסיסים לרעיון ששוה לעבוד עליו:

1. יש לך מוטיבציה והתלהבות לעבוד על הרעיון.=
2. אפשר להוכיח היתכנות תוך 6-9 חודשים – להגיע לכמות משתמשים, לקוחות, הכנסות סבירה.
3. אפשר לעשות זאת במעט כסף, או במימון עצמי (עד 250K דולר)
4. הצוות מכיר את התחום, משיק לתחום, או יודע לפתור לבד את הבעיה
5. הרעיון בא לפתור בעיה משמעותית וקיים שוק מעניין

לא כל הרעיונות באים באותו גודל. הם נעים על סקלה שבין פוטנציאל לחברה מגובת הון סיכון של מאות עובדים ועשרות מליוני דולרים הכנסות, עד אופרציה של איש אחד במימון עצמי עם הכנסות של אלפי דולרים בחודש… כדאי מאוד להבין אם איזה סוג של רעיון אנחנו מתעסקים.

שאלה פתוחה – במיזמי אינטרנט מה גודל הטרפיק שאנחנו מצפים לראות? מה מהוה הצלחה בשלב הראשון? זה מן הסתם תלוי בורטיקל, בסוג השירות וכולי. נכתוב על זה בהמשך.